עקרונות התזונה הסינית המסורתית

סין ברובה עדין שומרת על תזונה ואוכל מסורתי למעט בערים הגדולות. התזונה והמזון בסין חשובה מאוד ובעלת משמעות הישרדותית וחוזק של התא המשפחתי. הסינים במהלך ההיסטוריה ובעת החדשה סבלו משנות רעב בשל מחמות, בצורות ובעיות כלכליות. סיבות אלה הביאו לשנות רעב קשה וסבל אנושי רב. המזון והתזונה הסינית היא ערך מהותי ועליון בסין.

התזונה הסינית המסורתית נעוצה עמוק בפילוסופיה הסינית ובתרבות הסינית. הרבה יצירות אומנות מתעדות מפגשים בין אנשים שיושבים ושותים תה ירוק ויין אורז ואוכלים ארוחות משותפות. גורם מהותי נוסף הינו שהפילוסופיה הסינית ומתוכה הרפואה הסינית המסורתית נותנות ערך רב מאוד ליצירת החיוניות של האדם במערכת העיכול, שהיא אמצע הגוף ואליה כל המזון מגיע וממנה הכל יוצא ליצירת אנרגיה (צ'י) חיונית לתפקוד מלא טוב ומאוזן של הגוף הפיסי וכן ליציבות נפשית/רגשית. התזונה גורמת לנו לגדול ולהתפתח בצורה טובה ומגנה על האנרגיה התמציתית שנקראת ג'ינג שמקורה בכליות והיא שקולה כמו התורשה שלנו.

במאמר הראשון, סקרנו באופן כללי את התזונה הסינית המסורתית ואיך התזונה היא ה"שורש 10,000 החוליים".

לאורח חיים בריא ומאוזן, תוך הנסיבות המשתנות של החיים, התזונה הסינית אינה רק המזון הפיסי שאנו אוכלים אלא התפיסה הסינית לגבי מזון רחבה יותר, הכוללת בתוכה מזון רוחני ובעל השפעה גדולה ליציבות רגשית.

המזון מתחלק לשלושה סוגים עיקריים:

1. נשימה – האוויר שאנו נושמים איכות וכמות האוויר שנכנס ויוצא מתוכנו.
2. מזון – כמות ואיכות המזון שאנכנו מכניסים ומוציאים מתוכנו.
3. רשמים מהסביבה – הסביבה שאנו חיים, סביבה שקטה או רועשת, קרה או חמה, יבשה או לחה, גבוהה או נמוכה. החברה בה אנו נמצאים ואף במה אנחנו עובדים, כל אלה משפיעים עלינו. הגוף והנפש מעבדים ידע שמגיע מהסביבה, דבר שמשפיע עלינו הן ברמה הפיסית והן ברמה הנפשית/רגשית.

מערכת העיכול, שהכול מגיע ויוצא ממנה, היא לרוב באחריותינו וביכולתנו לשנות אותה. כולנו מכירים את המשפטים "תן לי לישון על זה",אני צריך לעכל את זה" וכשאנחנו במתח נוצר שלשול או עצירות וכאבי בטן. כתוצאה מכך, ייצור האנרגיה (צי) יורד ואז מרגישים עייפות וחולשה ואף מרגישים עצבנות וחוסר שקט.

עקרונות התזונה הסינית המסורתית נשענים על פילוסופיה סינית. חלקם כללים חברתיים וחלקם כללים יחידניים של הפרט. ההתבטאות של עקרונות התזונה בסין מאופניים בכל מפגש חברתי, בכל מסעדה סינית, בבתים הסיניים ובתא המשפחתי. כשחייתי ולמדתי במשך שנתיים בסין, חוויתי כל יום מחדש את אותם הכללים והעקרונות שאפשר ליישם אותם בקלות בכל מקום:

1. טעמים: כל מזון מוגש בטעמים שונים עם דומיננטיות לפי האזור שאנשים חיים והאקלים באזור. חמשת הטעמים בתזונה הסינית וברפואה הסינית הינם: מתוק, חריף (הכוונה לטעם מתכתי כמו מתכת על הלשון), מר, מלוח, חמוץ. כל טעם שאדם אוהב או מתאווה אליו יותר מהאחרים, מצביע על חוסר איזון מסוים. כל טעם מוכנס לאיבר פנימי ומשפיע עליו הן פיסי והן נפשית.
2. צבע: ישנה חשיבות רבה לצבעים שהמנות מוגשות בסין, מנות יכולות להיות בצבעים שונים ברפואה הסינית. הצבעים שקיימים: אדום, כתום ,לבן ,שחור ,כחול וירוק. כל צבע נכנס לאיבר מסוים ומשפיע עליו הן ברמה הפיסית והן ברמה הנפשית. כשאנחנו אוהבים או מתאווים לצבע מסוים, זה יכול להראות השפעה על איבר פנימי בגוף וכן השפעה נפשית על האדם.
3. אסתטיקה: כל מנה בסין מוגשת ביופי ובסדר מסוים הן מאופן ההכנה והן בהגשה על הצלחת. ככל שהמנה מסוגננת ויפה למראה, כך יש לנו רצון ותיאבון לאכול ממנה וליהנות ולהפיק יותר אנרגיה מהמזון עצמו. יכולת העיכול שלנו עובדת בצורה אפקטיבית יותר וביעילות גדולה יותר. סינים לא יגעו במנה שהיא לא נראית רעננה ומסודרת בצלחת בצורה יפה.
4. ריח: כל מזון ומנה שאנחנו אוכלים יש לה ריח מסוים שאופייני וגורם לנו לרצות לאכול את המזון. בסין, אין נימוס יתר בכל הנוגע לריח ומזון שמריח לא טוב. הסינים לא יהססו לא לגעת ולאכול אותו גם אם הם במפגשים חברתיים ומשפחתיים.
5. צמחוני או בשרי: הסינים אוכלים שלוש פעמים ביום בשר, אך כמות הבשר או העוף הינה קטנה ביותר בכל ארוחה, כמות של כף בשר טחון בשונה מהמערב שכמות הבשר הממוצעת שאוכלים גדולה מאוד במאות גרמים ביום. התזונה הסינית המסורתית רואה לנכון לאכול כמויות קטנות של בשר, כדי שהגוף יוכל להפיק את האנרגיה שנדרשת לגוף ולנפש וכן בשל תקופות רעב שהיו בסין, גם בעת החדשה בשר נחשב למזון חשוב לחוזק של הגוף ואף ליכולת הכלכלית של האדם. גם היום בייחוד בהזמנת אורחים למסעדות בסין, אם המנה היא מאוד שומנית ומלאה בבשר, אז שאר המנות והמזון יהיו צמחוניים של עלים ירוקים וירקות מוקפצים. מערכת העיכול שלנו בנויה לאכילת מזון צמחוני בערך 80% ואכילת בשר 20% מהתצרוכת השבועית שלנו.
6. אכול לאט: אמנם הסינים אוכלים במקלות אכילה (צופסטיקס), אך הסינים יכולים לאכול מהר מאוד עם מקלות אכילה. לרוב, כשסינים יושבים לאכול הם אוכלים לאט ובנחת. כשאוכלים לאט, תשומת הלב היא באוכל עצמו, בטעמים ובריח ובמרקם המזון. חשוב לאכול יותר לאט, כדי למצות ולעזור לגוף וכן כשאוכלים לאט יותר יש פחות מתח ותהליך העיכול טוב יותר וכן הפקת האנרגיה מהמזון (צ'י) טובה ויעילה יותר. כשאוכלים לאט, ישנם פחות גזים והצואה סדירה יותר.
7. ללעוס את המזון: לרוב, אנחנו בולעים את המזון או מפרקים אותו בפה. אך, לא מספיק ובמקום ללעוס אותו ורק אז להכניסו לוושט ולקיבה, הן בגלל שאין זמן וכן בגלל הצבע, אנחנו גורמים לאי פירוק המזון לחתיכות קטנות יותר ועוזרים לקיבה ולמערכת העיכול לפרק את המזון עוד יותר. דבר שיוצר מתח בגוף, תחושת שובע מהירה, נפיחות של הקיבה ואף חולשה ועייפות מאי עיכול ומיצוי של המזון.
8. אכול בנחת: הסינים מקפידים לאכול בשקט ללא הפרעות מסביב ולהתרכז במזון, פחות רואים זאת בערים הלחוצות אך עדיין במקומות מחוץ לערים, כן מקפידים על שקט. כשאוכלים עדיף לכבות טלפונים או לשים על שקט. עדיף לא לצפות בטלויזיה כשאוכלים. ככל שאנחנו מרוכזים ובתשומת לב באוכל, כך אנחנו רגועים יותר ומפיקים הרבה יותר בתהליך העיכול.
9. בחירת המזון: הסינים כשהם אוכלים במקלות אכילה(צופסטיקס), הם בעצם לוקחים כל פעם חתיכה אחת של המזון. התהליך הוא שהם בוחרים את החתיכה שנראית להם טובה לאכילה. הסינים לא מחשיבים כנימוס ולא יהססו לזרוק מזון שהוכנס לפה, אך לא טעים או לא טוב במרקם שלו. במערב, מתוך נימוס, אנשים אוכלים מה שיש בצלחת ולרוב הייחוד עם אנשים נוספים לא יוציאו מפיהם מזון לא טעים אלא יעדיפו ללעוס ולאכול אותו. כשאנחנו עושים זאת, המזון ופירוקו בקיבה לא טוב משום שיש פחות אנזימי עיכול שמפרקים אותו והוא יכול להיות בקיבה ובמעיים זמן ממושך, שיכול לגרום לתחושות לא נעימות בגוף וכן אי עיכולו בגופנו.
10. מנוחה: רצוי לפני שמיד מתחילים לאכול, לנשום כמה נשימות ולהירגע ורק אז להתחיל לאכול, יכול להיות כמה שניות עד דקה. לאורך זמן, הרגל זה ייצור שקט לגוף ולנפש.
11. סביבה נעימה: רצוי לאכול בסביבה שנעימה לנו מאשר לאכול בלחץ וברעש או בסביבה לא נוחה לנו. זה יוצר מתח מיותר ומכביד עלינו.
12. זמנים קבועים: בסין, אוכלים לרוב בזמנים קבועים משום שבשעות מסוימות איבר פנימי אחר האנרגיה בו היא חזקה. לכן, אפשר להזין את האיבר ולגרום לשקט פנימי. 7:00-9:00 זמן הקיבה, 11:00-13:00 זמן הלב, 17:00-19:00 כליות .זמנים קבועים של אכילה יוצרים שקט נפשי ופיסי והגוף והנפש נמצאים במסגרת פעילות נקייה מהפרעות .בסין, כיום בערים אוכלים בשעות מאוחרות יותר בייחוד ארוחת ערב, שלרוב מוקדשת לארוחה משפחתית וכן בשל השינויים של המודרניזציה. אך, עדיין גם בערים המרכזיות ובעיירות ובכפרים אוכלים בשעות סדירות הללו כל אדם ובכל תפקיד.

כשלמדתי בארץ, קראתי רבות על התזונה הסינית על עקרונותיה וחשיבותה והפילוסופיה שעומדת מאחוריה. אך, כשלמדתי שנתיים בסין וחייתי בין סינים ,התארחתי בבתים סינים. למדתי רבות על היישום הפשוט של התזונה הסינית וכמה חוכמה יש בה. אפשר ליישם את העקרונות הללו בכל מקום ובכל סביבה בקלות רק שרצוי לשנות כמה הרגלים שבייחוד בארץ ,אנחנו מתקשים. אלה הם עקרונות כלליים. אפשר להתאים את התזונה הסינית באופן ספציפי לאדם מתוך שילוב של אורח חיים.